סומו-האבקות יפנית           

הספורט הלאומי של יפן. סומו חובבים קיים בכל המדינות המערביות ומקיים אליפויות עולם ואליפויות בינלאומיות לנוער נשים וגברים. בתחרויות אלה משתתפים מתחרים מאומנויות לחימה שונות כמו קראטה , ג'ודו ואחרים. כיום חברות בפדרציית הסומו העולמית 82 מדינות. ישראל היא החברה ה-76. במועדוני אומנויות לחימה, משמש הסומו כספורט נוסף וכמשחק לאלפי מתאמנים בישראל. מהסומו התפתחו הג'יאוג'יצו והג'ודו. בזכות הקלות בה ניתן לעסוק בסומו, החוקים הפשוטים, הבטיחות בקרב, מהירות הקרב ותרומת הסומו לשיפור יכולת הקרב פנים מול פנים, קנה הסומו מעריצים רבים בקרב המתאמנים, הציבור, והתקשורת.

קראטה-דו         

דרך היד הריקה. קראטה הוא גרסה מודרנית (מתחילת המאה ה- 20) לאומנויות לחימה שמקורן באי היפני אוקינאווה. הקראטה נוסד מכורח הנסיבות, מהכיבוש היפני באי, כשנאסר על תושבי האי להחזיק נשק ולהתאמן באומנויות לחימה. הקראטה נלמד במחתרת והידע הועבר בתבניות של טכניקות באוויר כנגד יריבים באמצעות הקאטה, אשר דמתה לריקוד, כדי לשטות ביפנים. כאשר האיסור על אימון באומנויות הלחימה והחזקת נשק בוטל, הקראטה פרץ אל העולם באופן רשמי. כשלעצמו הקראטה איננו ספורט. קראטה מתאפיין בשימוש במכות ובעיטות בתור התקפות והגנות, ובעל אופי מעשי ושימושי. בנוסף מתורגלים תרגלי חישול ושבירות. למרות זאת התפתחו, במחצית השנייה של המאה ה-20, תחרויות ספורט שתחמו את המתאמנים לחוקים על מנת למנוע פגיעות. הקראטה נחשב אומנות הלחימה הפופולרית במערב והוא מצטיין בריבוי שיטות קראטה מסוגים שונים. מקראטה תחרותי ועד לקראטה קשוח, מגע מלא.